פס"ד בתביעה למזונות, למשמורת ולשמירת זכויות

ה ה ל י ך

1.         בפני מונחות שלוש תביעות:

א.        תמש 20730/05 תביעה למזונות שהגישו אשה, התובעת מס' 1 (להלן: " התובעת   ו/או האשה"), ובת, התובעת מס' 2 (להלן: " הקטינה"), כנגד בעלה ואביה, הנתבע  (להלן: " הנתבע ו/או האיש"). בתביעה עתרו התובעות, בין השאר, כי ביהמ"ש יחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 3,495 ש"ח לחודש עבור מזונותיה, וסך של 2,825 ש"ח לחודש עבור מזונות הקטינה, וביחד סך של 6,320 ש"ח לחודש. סכום זה כולל את הוצאות אחזקת המדור, אך אינו כולל מדור והוצאות רפואיות חריגות של התובעות.

יצוין כי במסגרת תביעת המזונות תבעה התובעת החזר הוצאות בגין טיפולי פוריות שעברה. מקומה של תביעה זו במסגרת תביעה כספית, ואין בדעתי להתייחס אליה.

            ב.         תמש 20731/05 תביעה למשמורת שהגישה האשה נגד האיש.

ג.          תמש 20732/05 תביעה לשמירת זכויות לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג,  התשל"ג - 1973 שהגישה האשה נגד האיש.

2.         ביום 13.11.05 קבעה כב' השופטת צפת כי הנתבע ישלם מזונות זמניים לתובעות בסך 3,500 ש"ח לחודש החל מיום 3.5.05, בנוסף לקצבת הילדים. בהחלטתה לא מצאה כב' השופטת צפת לחלק בין מזונות התובעות. בנוסף חויב האיש בתשלום שכ"ד, הוצאות אחזקת הבית, והוצאות לימוד וצהרון עבור הקטינה. כמו כן חויב האיש בתשלום מחצית הוצאות רפואיות חריגות של הקטינה.

הרקע העובדתי

3.         העובדות, כפי שהתבררו מתוך כתבי הטענות, תיק המוצגים, תצהירי בעלי הדין וחקירתם בפני בית המשפט, הרלבנטיות לתביעות, הן כדלקמן:

3.1       התובעת והנתבע (להלן: " בני הזוג"), ישראלים, יהודים, מנהלים אורח חיים דתי, נישאו זל"ז כדמו"י ביום 27.7.99. בעת נישואיהם הייתה האשה כבת 40 והאיש כבן 41. 

3.2       מנישואיהם נולדה לבנ"ז בת, ילידת 28.6.00, כיום כבת 8 שנים.

3.3       בכתב התביעה (סעיפים 6 - 20) מתארת התובעת בהרחבה את הרקע לפרוץ המשבר בין בנ"ז, משבר שהביא אותה לנקיטת הליכים משפטיים כנגד הנתבע:

-           אורח חיים פטריאכלי שנהג בבית במהלך שנות הנישואין באופן ש" הנתבע שולט ביד רמה בכל משאביה הכספיים של המשפחה, והוא הסמכות הבלעדית והמכרעת בכל פרט ופרט" (סעיף 11 לכתב התביעה).

-           החמרה קיצונית בהתנהגותו ויחסו של הנתבע אל התובעת, השולט בה, נוהג כלפיה באלימות מילולית קשה, ומסית את הקטינה כלפיה.

-           צמצום בהוצאות המשפחה, באופן שהנתבע מסרב ליתן בידיה כספים לרכישת מוצרי מזון ועורך את כל הקניות לבדו, לפי שיקול דעתו המוחלט, במנותק מצרכי התובעות, מסרב לרכוש בגדים ונעליים לקטינה, ממאן לרכוש עבור האשה ביגוד, הנעלה, מוצרי היגיינה, טיפוח וקוסמטיקה, אוטם אוזניו בפניה צרכיה הרפואיים של האישה, מסרב לממן שירותי עוזרת בית ומוצרי ניקיון.               

במצב עניינים זה, כך מצהירה התובעת בסעיף 20 לתצהירה, הגישה ביום 3.5.05 את תביעותיה לבית משפט זה.

3.4       הנתבע מכחיש את גילויי האלימות, טוען כי האשה " משביעה אותו מרורים", נוהגת כלפיו באלימות מילולית ומזלזלת בכבודו (סעיף 6 לכתב ההגנה). 

3.5       להמחשת טיב היחסים בין בני הזוג, ציינה פק"ס לסדרי דין, הגב' דורית עזרא בתסקיר מיום 1.11.07:

"... בפגישותיי המחודשות עם שני ההורים התרשמתי שלא די שלא חלה התקדמות בתהליך הפירוד שבין ההורים, אלא שעוצמות הכעס, הזעם והניכור בין השניים רק החריפו.

...